סא"ל חרדלי. במטבח. עם הטוסטר.

"זה קרה בשלושים וחמישה במאי, ולכן אין זה פלא ששום דבר לא הפליא את הדוד רינגלהוּט. לוּ היה קורה לוֹ רק לפני שבוע, מה שעוד יקרה לו היום, בוודאי היה חושב ששניים או שלושה ברגים התרופפו אצלו במוח או בכדור הארץ.

אבל בשלושים וחמישה במאי צריכים להיות מוכנים לדברים המוזרים ביותר.

חוץ מזה היה יום חמישי. דוד רינגלהוט לקח את אחיינו קונרד מבית הספר, ועכשיו מיהרו השניים לאורכו של רחוב גְלָצִיס. קונרד נראה מודאג, אבל הדוד לא הבחין בכך, אלא שמח לקראת ארוחת הצהריים.

אבל לפני שאני ממשיך, אני מוכרח לספק לכם הסבר בענייני משפחה. ובכן: דוד רינגלהוט היה אחיו של אבא של קונרד. היות שהדוד עוד לא היה נשוי וגר לגמרי לבד, נתנו לו לקחת את אחיינו מבית הספר בכל יום חמישי. השניים אכלו ביחד ארוחת צהריים, פטפטו ושתו קפה, ורק לקראת הערב הוחזר הנער, במשלוח מיוחד, אל הוריו. ימי חמישי אלה היו משעשעים מאוד, כי לדוד רינגלהוט, כאמור, עוד לא הייתה אישה שתוכל לבשל לו ארוחת צהריים! משהו כמו עוזרת בית גם לא לא היה לו. ולכן בימי חמישי הם אכלו, הוא וקונרד, רק מאכלים מטורפים. לפעמים נקניק וקצפת. או כעכים מלוחים עם ריבה. או עוגת דובדבנים עם חרדל אנגלי. את האנגלי הם אהבו יותר מאשר את הגרמני, כי החרדל האנגלי הוא חריף במיוחד ונשכני כאילו היו לו שיניים."
(מתוך הפרק הראשון של שלושים וחמישה במאי של אריך קסטנר, בתרגום מיכאל דק)

* * *

אז היום השלושים וחמישה במאי, ועל כן מיהרתי לרכוש חרדל אנגלי נשכני. תמיד טוב שיש בבית, כי (לפחות לפי ג'רום ק' ג'רום בשלושה בסירה אחת), חיסרון החרדל גורם לדיכאון גדול, וללא חרדל החיים נראים עלובים וריקים מתוכן (בתרגום יאיר בורלא) והקיום נראה ריק וחסר עניין (בתרגום דני קרמן).

* * *

לכבוד השלושים וחמישה במאי, ולכבוד החרדל האנגלי הנשכני, וכהמשך ישיר-למדי לפוסט-הטוסט הקודם, קבלו מתכון מהיר לווריאציה בצלית על Welsh Rabbit (אף ארנב לא נפגע במהלך הכנת הטוסט, אל חשש). המתכון הוא (שוב) של נייג'ל סלייטר, והפעם מ-Tender, ספר הירקות המופלא שלו.

מה צריך (לשני אנשים)

  • 2 בצלים קטנים (לבנים או סגולים או גם וגם), חתוכים לטבעות דקות
  • 30 ג' חמאה
  • 1 כף קמח
  • 1/2 כוס בירה (רצוי כהה ואנגליה, אבל גם גולדסטאר הולך)
  • 1/3 כוס חלב
  • 2 כפיות חרדל אנגלי
  • קצת פלפל שחור
  • בערך כוס גבינת צ'דר מגוררת (100 גרם או משהו כזה)
  • 2-4 פרוסות לחם מלא וטעים (תלוי בגודל ובמידת הרעב)

מה עושים

  • ממיסים את החמאה בסיר ומוסיפים את הבצלים. מאדים-מטגנים על אש נמוכה במשך רבע שעה, עד שהם מזהיבים ומריחים נפלא (ולא שוכחים לערבב).
  • מוסיפים לבצלים כף קמח, ומערבבים היטב, ואז מוסיפים את הבירה ואת החלב ומבשלים עד שמסמיך מעט.
  • מוסיפים את החרדל והפלפל השחור ומערבבים (ונושמים עמוק את ריחו הנשכני והחינני של החרדל), ואז מוסיפים את הצ'דר, בוחשים ומסירים מהאש.
  • קולים את הלחם בטוסטר עד שמזהיב. מפזרים מעליו את תערובת הגבינה ומחממים לכמה דקות בטוסטר-אובן, או בתנור, עד שהגבינה מבעבעת ומזהיבה, וקצות הלחם (אם רואים אותם מתחת להר הגבינה) משחימים.
  • אוכלים עם שארית הבירה, ומתכוננים לדברים המוזרים ביותר.

Colman5