Bubbles and Squeaks

הוביטים הם כידוע יצורים חובבי נוחות וחובבי צבעוניות. במאורתו של בילבו – על פי תרגומה החדש והמוצלח מאוד של יעל אכמון (שטעימה ממנו אפשר למצוא כאן) – יש "דלת עגולה דמוית צוהר, צבועה ירוק, ובדיוק במרכזה ידית פליז צהובה ונוצצת". ובילבו עצמו – כמו שאר ההוביטים – חובב "בגדים צבעוניים (בעיקר ירוקים וכחולים)".

הוביטים הם גם חובבי בישול: במאורתו של בילבו יש שלל מזווים, מטבחים וחדרי אוכל. הם מעדיפים ארוחה טובה על פני הרפתקה טובה – "כמה לא נעימות ומטרידות ובלתי נוחות הן [ההרפתקאות]! גורמות לך לאחר לארוחת הערב! קשה לי להבין מה מוצאים בהן". ובכלל, מעדיפים שתי ארוחות ערב על פני אחת ("אם הדבר עולה בידם") ואחריהן הם "נוהגים לצחוק צחוק עמוק ועשיר". ובעת בהלה – גם אם היא תוקפת אותם זמן קצר אחרי ארוחת הבוקר – הם פונים היישר למזווה, להתאושש באמצעות "עוגה או שתיים ומשהו קטן לשתות".

כשנוחתים בביתו של בילבו גנדלף אחד ושלל גמדים – עם זקנים כחולים, צהובים ולבנים, חגורות זהב וכסף, וברדסים ירוקים, צהובים, כחולים, סגולים, אפורים, חומים, לבנים, ארגמניים, ואפילו אחד תכול עם גדיל כסף ארוך, עולה בדעתו של בילבו מחשבה נוראה – "העוגות עלולות לאזול, ואז – הוא ידע את חובותיו ודבק בהן, יהיו מכאיבות ככל שיהיו – הוא, המארח, ייאלץ לוותר על עוגה".

ואכן, הגמדים מבקשים מעט בירה, ושיכר וקפה ותה ויין אדום – וריבת פטל ועוגת תפוחים, ופשטידת בשר וגבינה, ופשטידת חזיר וסלט, וכמה ביצים, ועוף קר וחמוצים – וכולם רוצים עוגות – "עוגת קימל, אם יש", שאוזלות כששלל הגמדים "יושבים סביב השולחן ומשוחחים על מכרות ועל זהב ועל גובלינים חצופים ועל דרקונים זורעי הרס, ועל דברים אחרים שבילבו לא הבין, או שלא רצה להבין, משום שנשמעו הרפתקניים מדי".

אז גם אני הכנתי עוגת קימל, לא על פי מתכון עתיק של בני משפחת באגינס, אלא לפי מתכון פשוט של נייג'ל סלייטר, שמדגיש כי מדובר בעוגה בריטית מסורתית שכמעט נעלמה מן העולם, עד שמסעדת סנט ג'ון החזירה אותה לחיים כנשנוש בוקר בלוויית כוסית יין מתוק. העוגה שלי היא מלבנית, שלא כמו העוגות ה"עגולות ויפות" של בילבו, אבל כפיצוי, ובכדי להפוך אותה ראויה לסעודה שתתאים לידיות הצהובות, לבגדים הירוקים, לזקנים הכחולים, לברדסים הארגמניים ולגנדלף האפור, ולמרות ההנחיות של נייג'ל סלייטר לא להוסיף לה דבר, ציפיתי אותה בזיגוג ורוד ולימוני וטעים.

עוגה להוביטים וחברים

מה צריך:

• 120 ג' חמאה בטמפרטורת החדר
• 100 ג' אבקת סוכר (ולחובבי המתוק אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של סוכר או אבקת סוכר)
• 3 ביצים
• 1 כפית זרעי קימל (ולא יותר)
• 1 כפית קליפת לימון מגוררת (אפשר יותר)
• 1 כוס קמח
• 1 כפית אבקת אפייה
• 1/4 כפית מלח
• 1/4 כוס שקדים טחונים
• 2 כפות חלב

לזיגוג:

• 75 ג' אבקת סוכר
• 1 כפית מי פריחת הדרים / מי ורדים (לא חובה, אבל מאוד כדאי)
• 1 כפית מיץ לימון (או קצת יותר, אם לא משתמשים במי פריחת ההדרים)
• קצת סלק טרי

מה עושים:

• חותכים את החמאה לחתיכות קטנות. מוסיפים את אבקת הסוכר ומקציפים יחד עד שתפוח ואוורירי.
• מוסיפים את הביצים אחת-אחת, ומקציפים קלות.
• מוסיפים את הקימל ואת קליפת הלימון ומערבבים.
• מוסיפים את הקמח, את השקדים הטחונים ואת החלב ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
• מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת היטב ואופים בחום של 160 מעלות למשך כשעה – עד שהעוגה מזהיבה היטב ומתייצבת.
• מקררים את העוגה ומוציאים אותה מן התבנית לצלחת הגשה.

מכינים את הציפוי:

• מנפים היטב לקערה את אבקת הסוכר (אל תדלגו: זה חשוב כדי למנוע גושים מעצבנים בציפוי).
• מוסיפים כפית מי פריחת הדרים, כפית מיץ לימון וקצת מיץ סלק (פשוט וקל: מגררים בערך רבע סלק, מועכים בידיים וסוחטים את המיץ אל תוך תערובת אבקת הסוכר). מערבבים היטב – עד למרקם נוזלי-משחתי ולצבע ורוד ויפה.
• שופכים את הציפוי על העוגה ומורחים לכיסוי מלא, ולטפטופים בקצוות. את שלוליות הציפוי שנוצרות למרגלות העוגה אפשר וכדאי לאסוף ולמרוח שוב על העוגה, וחוזר חלילה. הציפוי יתקשה באוויר תוך כחצי שעה.

 אוכלים – עם כוס תה או כוסית יין מדירה, ועם חברים, כלבים, גמדים, הוביטים וספרים טובים.

* * *